נדמה לי שאני מתחילה להרגיש תנועות.
לא תנועות, מין בילבוים כאלו בבטן, בועות קטנות כמו פרפרים או דגים. משהו מאוד לא מובהק.
לולי הייתי יודעת שאני בהריון הייתי חושבת שיש לי גאזים או פעילות קיבה מוגזמת. אבל הידיעה הופכת כל בועת אויר שזזה בחלל הבטן לתנועה.
זה עוד מוקדם, אני יודעת, אני גם יודעת שזה בעיקר הרצון שלי להרגיש, לדעת שהכל בסדר להפסיק לאבד דופק לפני כל אולטרהסאונד אצל הרופא לבדיקת דופק של העובר, עוברית, תינוקת...
אני מתחילה להסתכל על בגדים של בנות בחנויות. סיכות וגומיות וכל מני שטויות כאלו, מתחילה לחמוד בגדים של בת של אחותי.
מצד אחד זה נחמד הפנטזיות האלו מצד שני אני עדיין מחכה שמשהו גרוע יקרה.
לא תנועות, מין בילבוים כאלו בבטן, בועות קטנות כמו פרפרים או דגים. משהו מאוד לא מובהק.
לולי הייתי יודעת שאני בהריון הייתי חושבת שיש לי גאזים או פעילות קיבה מוגזמת. אבל הידיעה הופכת כל בועת אויר שזזה בחלל הבטן לתנועה.
זה עוד מוקדם, אני יודעת, אני גם יודעת שזה בעיקר הרצון שלי להרגיש, לדעת שהכל בסדר להפסיק לאבד דופק לפני כל אולטרהסאונד אצל הרופא לבדיקת דופק של העובר, עוברית, תינוקת...
אני מתחילה להסתכל על בגדים של בנות בחנויות. סיכות וגומיות וכל מני שטויות כאלו, מתחילה לחמוד בגדים של בת של אחותי.
מצד אחד זה נחמד הפנטזיות האלו מצד שני אני עדיין מחכה שמשהו גרוע יקרה.
ראבק, הריון בגילי זה לא משהו פשוט. זה לא מובן מאיליו, ושוב חוזרות לי התהיות של למה בעצם היה צריך את זה והאם זו היתה החלטה נכונה.
אני מודאגת מזה שאני מרגישה כל כך טוב, שלא קשה לי לישון, שאם אני לא חורגת באוכל ממה שהגוף שלי מאפשר לי אין לי בחילות, שלמעט זה שהבטן התחילה לצאת לי עליתי יחסית מעט מדי במשקל, הכל טוב מדי, קל מדי, לא מפריע. משהו חייב להיות לא בסדר.
בשבוע הבא אני אספר לבוס. חייבת. הבגדים מתחילים להיות לחוצים עלי וזה שחורף מאפשר לי להסתיר את הבטן שמתחילה לגדול. לאט לאט אני ממלאה את הבגדים שלי מלפני שרזיתי, כל פעם פוסלת עוד זוג מכנסיים שכבר מרגיש לי צפוף מדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה