הגיעו התוצאות!!!
הגיעו התוצאות!!!
הגיעו ה-תוצאות!!!
הכל בסדר, עד כמה שהבדיקות מסוגלות לבדוק ויש לי בת.
זה שיעשע אותי קצת כשקיבלתי את זה. הם כל כך מסייגים את עצמם בתוך עצמם עד שזה ממש הופך את זה למצחיק.
קודם כל הם אומרים שהכל בסדר אבל שהם לא בודקים הכל, ושיכולות להיות סטיות כרוזומונאליות שלא נבדקו. אוקיי, את זה אני מסוגלת להבין. אני יודעת שלא בודקים הכל, אי אפשר לבדוק את כל הסטיות הכרוזומונאליות.
אבל גם לגבי המין הם מסייגים ואומרים שצריך להשוות את זה מול אולטרהסאונד.
זה לא ברור לי, זו בדיקה גנטית, איך יכולה להיות כאן טעות?
סיפרתי על זה לחברה שלי והיא אמרה שזה כסת"ח לאנדרוגנוסים (כך אומרים את זה?), כאלו שהם גם וגם, תאורטית יכול להיות גנטיקה של בת ואברי מין של בן, וכך הם מכסים את עצמם, אחרת זה באמת לא הגיוני שהם אומרים שהבדיקה שלהם בעצם לא טובה.
זה קצת הסביר לי למה גם שם הם מסייגים.
לפני יומיים יצאתי איתה, עם החברה, (הטובה השכנה וכולי, כתבתי עליה לפני כמה שבועות) לא יצא לנו לצאת יחד כבר די הרבה זמן והתגעגעתי.
נכון, אנחנו נפגשות לפחות פעמיים בשבוע לקפה של בוקר, ועדיין, בערב לא יצא.
התלבטנו בין פאב לבית קפה ובסוף הוחלט ללכת לבית קפה, רצינו לדבר.
היה כיף, ודיברנו, ואפילו העזתי קצת לספר לה על החששות שלי וההרגשות שלי לגבי ההריון, זה מוזר לי לדבר איתה על זה. היא לא שם, לא רק שהיא לא שם, היא התרחקה מזה, בעטה את זה החוצה. והיתה לי תחושה שהיא לא כך כך מתעניינת במה שיש לי לספר על הריון, מצד אחד, ורוצה שאני אשמע אותה ואתעניין במה שהיא מספרת לי על הוללות ומסיבות מצד שני. אז נכון, אני מתעניינת ושותה את מה שהיא מספרת לי בקנאה גדולה, אבל אני הייתי שמחה אם היא היתה מצליחה לשמוע אותי בדברים שעוברים עלי.
אבל אני נותנת לזה זמן. אני מניחה שזה לא פשוט לה.
עשיתי כמה נסיונות לא בוטים מדי ונהדפתי, אני אחכה.
עברו רק כמה שבועות וזה עדיין טרי אצלה, גם אצלי.
הפחד הגדול שלי הוא שזה ישפיע על החברות שלנו. שאני אשקע יותר ויותר לחיי ההורות לתינוק צעיר והיא תחגוג יותר ויותר את החופש, וששתינו נאבד את היכולת להתעניין בעולם הכל כך שונה של השניה. שלא נשכיל לראות מעבר לזה.
אני לא רוצה שזה יקרה, היא חשובה לי.
היא אמרה שחשבה על השנה הבאה, הם כנראה עוברים דירה ויהיה לנו קשה להפגש לקפה הבוקר שלנו, אז היא הציעה שאני אפגוש אותה בבוקר בבית קפה שבו אנחנו נפגשות עכשיו בדרך לעבודה. זה אומר שאני אקום בבוקר, אשלח את הגדולים לבית הספר, אארגן תינוקת בת כמה חודשים ואצא איתה מהבית בשבע וחצי בבוקר... אסע בין חצי שעה לשלושת רבעי השעה בפקקים של הבוקר, ואפגוש אותה לקפה של חצי שעה או קצת יותר.
איכשהו, לי זה נראה קצת הזוי, לה זה נראה הגיוני. ושוב, זה מדגיש לי את הפערים שנפתחים בינינו.
ברור לי שזה יפתר, שנמצא את הזמן שלנו שלא ידרוש ממני להגרר בפקקים של הבוקר ולצאת כל כך מוקדם מהבית. אבל זה משהו שעשה לי שוב, נורה אדומה כזו, שימי לב, שימי לב, את צריכה להתאמץ כאן קצת כדי לא לפגוע.
אוף.
מעבר לזה אתמול בבוקר הייתי אצל מישהי שמגדלת ילדים בלי טיטולים. בשביל הסדנאות של "צעד ראשון" אני צריכה מנשאים. והיא הציעה באתר של אגורה מנשאים למסירה, אז הגעתי אליה לקבל אותם. מסתבר שהיא מגדלת בלי טיטולים את הילד שלה ויש לה אתר והיא מוכרת מכנסיים שנוח לעשות איתם פיפי ומאוד משבחת את זה.
אני צריכה לחשוב על זה. זה נראה לי מעניין.
לא יודעת כמה ואם זה מתאים לנו. אבל אני אחשוב על זה.
מעבר לזה המכנסים נראו לי מאוד יפים, בלי קשר. אני צריכה לשאול אותה אם הם מתאימים גם לתינוקות שיש כן עליהם טיטולים. זה חוסך את כל ההפשטה...
מספיק להיום
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה